|
נוסטלגיות ...
טוב חברה אז ככה...
היום חזרתי מהעבודה בערך בשעה 5:20 יצאתי משם והגעתי הביתה רק בעשרים לשבע
פקקים רצחניים כל תל אביב עד רמלה
הקיצר שמעתי מוזיקה בדרך
שמתי דיסק של הטראקים שהכי אהבתי ב-2002
ושמעתי אחרי יותר מחצי שנה את
paul oakenfold - southern sun (tiesto mix)
ואז עלו בי מחשבות על טראקים שטיאסטו מיקסס בשנים האחרונות וקלטתי שכשטיאסטו ממקסס משהו בדרך כלל אין גרסאות נוספות לאותו שיר/טראק וגם כשיש זה לא יותר מעוד גרסה אחת וזהו
יש למישהו מושג למה זה ככה..?
אני בטוח שטיאסטו עומד מאחורי זה וההגיון הוא שהוא רוצה שהזרקורים יהיו מופנים אליו אבל עדיין למה.....
שימו לב דרך אגב שלטראקים שלו לעומת זאת בשנים האחרונות אין הגבלה של יציאת גרסאות לפחות שתי טראקים שאני חושב עליהם עכשיו יצאו כרליסים עם מספר גדול של גרסאות (לטל אינדסטרי וסאבאורבן טריין) לא יודע אם כל הגרסאות יצאו בויניל אחד אבל הנקודה מובנת....
זה נראה כאילו הוא רוצה שתמיד יגידו שהוא הכי טוב...
משהו שדווקא קשה לי להבין לנוכח האיכות של העבודות שלו שלפחות ב-2003 וחלק מ-2002 (ואני לא מדבר על התקופה הישנה שלו שאז הוא היה בכלל פצצה כי אני בעיקר לא מכיר הרבה דברים מאז)
ועוד דבר
שמעתי בדרך גם את
madelyne - beautiful child (h&h mix)
אני לא יודע למה אבל תמיד כשאני שומע את הטראק הזה בגרסה הזאת אני נזכר במוד (מיל') מורן הרשקוביץ
___________________
What makes a good tune is having a source of passion to its creation
| 
.
