קרלוס
אני וקרלוס?
איפה אני מתחילה? הכרנו לפני בערך חמש שנים, היינו יחד ארבע וחצי.
ידיד משותף הכיר בינינו. לקח לי זמן להתרגל לכל החלקים שבו, אבל אחרי חודש חודשיים, זה היה מדהים! בזכותו, הגעתי להמון מקומות שבלעדיו לא הייתי חושבת עליהם.
טיילנו המון יחד, תמיד בנסיעות ארוכות הוא נעשה רעב, אז עצרנו בהמון תחנות דלק ואכלנו. הוא היה הראשון שלי, תמיד חשבתי שאשמור את עצמי לגיל מסויים, אבל עם קרלוס זה היה משהו שפשוט הייתי חייבת להשיג... זו הייתה חוויה כל פעם מחדש, ועשינו את זה די הרבה אז חוויתי המון חוויות איתו. הוא היה מדהים, כשהוא היה לי בין הרגליים. הייתי בטוחה, מוגנת (גם תמיד נזהרנו). הוא היה חם, חלק הוא גם הפעיל את כל הגוף שלו. כל חלק עשה בדיוק את מה שהוא היה צריך לעשות- לגרום לי ליהנות ולהרגיש בטוחה.
הוא היה גבוה וכהה כמו שאני אוהבת, ותמיד מצוחצח ונקי. סימטרי! הוא היה נורא סימטרי. צד ימין וצד שמאל זהים לחלוטין!
בטיולים, תמיד הלכתי לאיבוד ואחרי שעה שעתיים תמיד מצאתי אותו מחכה לי באיזה חניון בעצבנות. את הטיול האחרון אני בחיים לא אשכח... רצינו לבקר ידידה בקיסריה, קמנו בחמש בבוקר, ארזתי לנו צ'ימדן, סנדוויצ'ים וג'ריקן מלא ויצאנו.
בצומת רעננה התחילו הבעיות, תמיד הסתדרנו, אני וקרלוס... אבל קרה משהו באותו הרגע, אני לא יכולה להסביר- מאז אותו רגע הוא היה אנטי, קר כזה, הוא לא היה עצמו, נוקשה, לא חלק כמו תמיד, לא זורם כמו תמיד- עושה בעיות, רעשים... בכל אופן, בצומת השרון פתאום הגיחה לנו פיאט לבנה משום מקום, אמרתי לו, הוא לא הקשיב... ניסיתי לעצור אותו אך שום דבר לא עזר.
התנגשנו, אני איכשהוא קפצתי וניצלתי, כלומר צלע שבורה, כוויה ביד, וקרסול נקוע. הנהג של הפיאט יצא כולה עם רגל שבורה הבן-זונה!
כשהשתחררתי מהבית-חולים שאלתי את הרופא אם הוא יודע משהו על קרלוס, הוא אמר שלא... עשיתי טלפונים, נפגשתי עם אנשים, אך כולם אמרו לי שהם לא יודעים, או שהם בטח שתקו. בסופו של דבר הגעתי לבחור הזה, למוסכניק שהכיר בינינו כדי לברר מה עם הביטוח. הוא אמר שקרלוס היה "טוטאל לוס". קפאתי במקום. הוא הציע שנתרום את החלקים שלו לאופנועים אחרים.
"טוב- רק תשיג לי מחיר טוב עליהם" אמרתי. עכשיו, אני מוכנה למשהו יותר גדול... בסביבות ה-1200 סמ"ק 
___________________
|
.
