|
העתקתי את הכתבה בשביל מי שלא יכול לקרוא
Moshic סטייל 27.01.03
מושיק שלומי, אחד האמנים האלקטרוניים המצליחים בנוף הישראלי והעולמי, משחרר סוף סוף את אלבום הבכורה שלו, "Distorted Patterns". בראיון ל"לילה" הוא מדבר על הקושי להצליח בארץ ("ניסיתי להתחיל בארץ, וכמו להרבה יוצרים אמרו לי: 'יש לך קלאב טראנס!? אין לך?! אין לנו מה לעשות איתך'"), העימות המתוקשר עם ההרכב "פלאש" ("הבאתי ביקורת שסולפה, וכך סתם נותק הקשר ") והחלום העתידי ("רק דבר אחד. שלום"). העולם על פי מושיק
מאת: רונן פידלמן
"לאומנים אלקטרוניים ישראלים אין מה לחפש במדינה הזו. אף חברת תקליטים לא תעשה טעות כלכלית במצב המשק הישראלי, ותשקיע באומן שפונה לקהל יעד של אולי 10 אלף איש, שעוד מוריד מהאינטרנט את המוסיקה שהוא מחפש. אני ניסיתי להתחיל בארץ, וכמו להרבה יוצרים אמרו לי: 'יש לך קלאב טראנס!? אין לך?! אין לנו מה לעשות איתך'. עכשיו אתה מראיין אותי, לא בגלל שהצלחתי בארץ, אלא בגלל שהצלחתי בחו"ל. זה האבסורד הישראלי, אתה מבין?!".
למושיק שלומי, מהיוצרים האלקטרוניים המובילים בתעשייה המקומית ומעבר לחוף, מעולם לא הייתה בעיה לומר את אשר על ליבו. הוא לא מתבייש להיכנס בחברות התקליטים שלא האמינו בו בהתחלה, הוא לא מפחד לבקר חברים ועמיתים למקצוע – הפוליטיקה היא ממנו והלאה. זהו סוד הקסם של הבחור, טייק איט אור ליב איט.
היום, בדיעבד, הוא יכול לצחוק בפניהן של אותן דמויות שדיכאו, לטענתו, את המוסיקה שיצר. למעלה מ-40 ריליסים שלו זכו להחתמות בכמה מהלייבלים המובילים בעולם; 'בדרוק' הדיגווידי, 'פייפליין' (של צמד הפרודיוסרים ג'ון קריימר וסטפן קיי), 'פלסטיקה' ו'פיטצ' בלאק' . ולמרות זאת, שלומי טוען שהוא בהחלט לא "תופס מעצמו". מה שכן הוא מרגיש, זה מרירות כלפי האטימות הישראלית שזכה לה בראשית דרכו.
בימים אלה ממש משחרר שלומי את אלבום הבכורה שלו, "Distorted Patterns", המסכם את השנתיים האחרונות בפעילותו המוסיקלית (קטעים מקוריים ורמיקסים) של הבחור מחיפה בעולם הגדול. האלבום, שהיה אמור לצאת לפני יותר מחצי שנה, נדחה עקב פשיטת הרגל של חברת התקליטים MDMA, בה היה שלומי חתום. כיום, לאחר שחתם בחברת התקליטים "הליקון", הוא משחרר אלבום במיטב מסורת Moshic – סאונד אפלולי, טרייבלים מאיימים ואווירה לילית הזויה ופסיכדלית. בנוסף מושיק לא שוכח לפרגן לאמנים האהובים עליו, עם שלושה קטעים באלבום שלו. "חוץ מגרסת edit של צמד אוסטרלי בשם 'sphere & accorsi' שמאוד אהבתי, רציתי לדחוף שני אומנים ישראלים שאני מאמין בהם", הוא מספר, "הראשונים הם 'VEK', שני חבר'ה מאוד מוכשרים מלוד ויוצר צעיר מחיפה, שנקרא 'גריי-מטר'. גם כשאני מנגן, אני נוהג לתת 75 אחוז חומר שלי ולהכניס 25 אחוז של אחרים לאיזון. זאת גם הייתה המטרה באלבום, לאזן".
"לאומנים אלקטרוניים ישראלים אין מה לחפש במדינה הזו. אף חברת תקליטים לא תעשה טעות כלכלית במצב המשק הישראלי, ותשקיע באומן שפונה לקהל יעד של אולי 10 אלף איש, שעוד מוריד מהאינטרנט את המוסיקה שהוא מחפש. אני ניסיתי להתחיל בארץ, וכמו להרבה יוצרים אמרו לי: 'יש לך קלאב טראנס!? אין לך?! אין לנו מה לעשות איתך'. עכשיו אתה מראיין אותי, לא בגלל שהצלחתי בארץ, אלא בגלל שהצלחתי בחו"ל. זה האבסורד הישראלי, אתה מבין?!".
למושיק שלומי, מהיוצרים האלקטרוניים המובילים בתעשייה המקומית ומעבר לחוף, מעולם לא הייתה בעיה לומר את אשר על ליבו. הוא לא מתבייש להיכנס בחברות התקליטים שלא האמינו בו בהתחלה, הוא לא מפחד לבקר חברים ועמיתים למקצוע – הפוליטיקה היא ממנו והלאה. זהו סוד הקסם של הבחור, טייק איט אור ליב איט.
היום, בדיעבד, הוא יכול לצחוק בפניהן של אותן דמויות שדיכאו, לטענתו, את המוסיקה שיצר. למעלה מ-40 ריליסים שלו זכו להחתמות בכמה מהלייבלים המובילים בעולם; 'בדרוק' הדיגווידי, 'פייפליין' (של צמד הפרודיוסרים ג'ון קריימר וסטפן קיי), 'פלסטיקה' ו'פיטצ' בלאק' . ולמרות זאת, שלומי טוען שהוא בהחלט לא "תופס מעצמו". מה שכן הוא מרגיש, זה מרירות כלפי האטימות הישראלית שזכה לה בראשית דרכו.
בימים אלה ממש משחרר שלומי את אלבום הבכורה שלו, "Distorted Patterns", המסכם את השנתיים האחרונות בפעילותו המוסיקלית (קטעים מקוריים ורמיקסים) של הבחור מחיפה בעולם הגדול. האלבום, שהיה אמור לצאת לפני יותר מחצי שנה, נדחה עקב פשיטת הרגל של חברת התקליטים MDMA, בה היה שלומי חתום. כיום, לאחר שחתם בחברת התקליטים "הליקון", הוא משחרר אלבום במיטב מסורת Moshic – סאונד אפלולי, טרייבלים מאיימים ואווירה לילית הזויה ופסיכדלית. בנוסף מושיק לא שוכח לפרגן לאמנים האהובים עליו, עם שלושה קטעים באלבום שלו. "חוץ מגרסת edit של צמד אוסטרלי בשם 'sphere & accorsi' שמאוד אהבתי, רציתי לדחוף שני אומנים ישראלים שאני מאמין בהם", הוא מספר, "הראשונים הם 'VEK', שני חבר'ה מאוד מוכשרים מלוד ויוצר צעיר מחיפה, שנקרא 'גריי-מטר'. גם כשאני מנגן, אני נוהג לתת 75 אחוז חומר שלי ולהכניס 25 אחוז של אחרים לאיזון. זאת גם הייתה המטרה באלבום, לאזן".
המשך מעמוד 1
האלבום של מושיק יוצא כעת בתקופה בה נראה כי הקהל הישראלי ברובו, מתחבר לצד השמח יותר של המוסיקה, מאשר לאפלוליות האיימתנית של דיגוויד ומרעיו. שלומי, לעומת זאת, לא ממש מסכים עם הקביעה. "אני לא מסכים שהיום שולט בארץ סגנון של פאנק, גרוב או האפי האוס", הוא אומר, "נכון שאני שומע מאנשים שנמאס מהפרוגרסיב הממוצע, אבל יש כאלה שעדיין מחפשים את זה. אני גם לא מסכים לזה שיש סגנון אחד ששולט היום במועדונים".
רוקד בחשכה
בין הקטעים באלבום ניתן למצוא את "10@ze" אותו עשה מושיק עם שלומי זידן. החיבור בין השניים, תחת השם Moshic&Zidan, היה אחד השמות החמים בתעשיית המוסיקה העולמית בשנה האחרונה. "Nightstalker", הקטע המפורסם של הצמד שהוכנס לאין ספור אוספים יוקרתיים בעולם, פתח את הדרך לקטעים נוספים מבית היוצר של השניים.
"התאהבתי בשלומי (זידן) דרך הרדיו", נזכר שלומי בפעם הראשונה בה פגש את זידן. "הוא ניגן את מה שאני עשיתי ומאוד עניין אותי לחבור לגורם שיאזן אותי. זה היה שלומי. אחרי שהכרנו והתחלנו לעבוד יחד, מן הראוי היה שנופיע יחד. הבק 2 בק הראשון שלנו ב- TLV, יצר כזה רעש והמולה, שאני לעולם לא אשכח".
ומה קורה עכשיו, בינך לבין שלומי זידן? אתם עוד עובדים יחד או שנפרדו דרכיכם?
"עבדנו יחד בשנתיים האחרונות. באלבום החדש שמסכם שנתיים של עבודת אולפן שלי, מופיע קטע משותף שלנו, אבל הפסקנו לעבוד יחד כי החלטתי שאני רוצה לתת במה לעוד אנשים".
"...לתת במה לעוד אנשים", זה לא נשמע קצת יומרני?
"אם אתה שואל אותי אם אני תופס מעצמי, אז לא. היום אני למעלה מחר אני למטה, אבל אחרי שהופעתי כבר בחצי עולם, אני מרגיש חזק. הגעתי למצב שיש היום קטגוריה מוסיקלית שנקראת 'מושיק'. בביקורות בעולם, שמים אותי בצד של הפרוגרסיב ומזהים אצל אומנים אחרים אלמנטים של 'מושיק', ממש כאילו שיצרתי תת-ז'אנר שקיבל את שמי- 'מושיק סטייל''.
המשך מעמוד 2
תגדיר את הסגנון 'מושיק סטייל''.
"יש כאלה שמשייכים אותי לדארקנס, אבל איפה שהוא אני שומע את הדארקנס שלי בפיק של הלילה אצל אחרים. שמעתי סט של דיפ דיש והם ניגנו בפיק של הלילה את הדארק שלי. יכול להיות שהדארק שלי מספיק חזק להיות בפיק של הלילה. אני מצליח להכניס שמחה לדארק".
עם האלבום החדש ומסע השיווק העולמי שאתה עומד לצאת אליו, יש לך זמן להתעניין ולהתעדכן במה שקורה בארץ מוסיקלית?
"כמעט ולא, אבל אם אני יוצא לבלות ולשמוע סטים, זה בעיקר אצל שירזי. שירזי הוא אחד הדברים הכי רעננים בסצינה הזו. אולי בגלל הקהל, אולי בגלל האווירה, אולי בגלל שהוא משלב בין הפרוגרסיב האגרסיבי של קוז'אק לטרייבל הגייזי של עופר נסים".
אני לא "תפסן"
ארבע שנים אחרי שיצא למסע הכיבושים שלו, הצליח שלומי להרגיז כמה וכמה אנשים בתעשייה. מחול השדים סביב שמו נוצר לפני מספר חודשים, כשבאחד המקומונים התל-אביבים צוטט שלומי אומר דברים שעוררו את אפם וחמתם של הקולגות, כמו ההרכב "פלאש". שלומי טוען כי מדובר בסופו של דבר בעיוות דבריו. "כשראיינו אותי לכתבה, דברים שאמרתי סולפו מטעמי רייטינג", הוא מאשים, "ירדתי על התעשייה שעומדת מאחורי האומנים בארץ, על ה'מנהלים' של כל מיני הרכבים ישראלים שלא עושים את העבודה כמו שצריך. נתתי את הדוגמא של "פלאש", בהקשר של אומן שלדעתי לא מנוהל טוב. ובסוף זה הוצג "כמלחמת מושיק באחים פלאש". אני טענתי שהם מדוכאים בגלל מי שמנהל אותם בארץ, ושבמקום לחשוב בגדול הם חושבים בקטן. לא טוב לי עם זה, הם עמיתים שלי. ההצלחה שלהם זה באיזשהו מקום ההצלחה שלי. הבאתי ביקורת שסולפה, וכך סתם נותק הקשר ונוצר סכסוך בין שני אומנים ישראלים".
המשך מעמוד 3
נו, אז למה לא עשיתם סולחה ביניכם?
"כי לפני שהספקתי להבין מה קורה בכלל, המנהלים של הפלאשים באגנוזיה, צ'ופי וג'ולי, החליטו לכתוב בכל מיני פורומים שמושיק ככה וככה וניצתה אש וזה היה לי חבל (צ'ופי בתגובה: "אני מפסיק להתייחס לדברים שהוא אומר. העובדות קיימות. פלאש מוכרים ומופיעים בכל העולם ולו יש עדיין דרך ארוכה"). כואב לי עד היום כשאני רואה אותם בכל מיני מקומות, במיוחד היום שהם די בירידה. דיגוויד תמך בפלאש, הסתובב 180 מעלות, ולא רוצה יותר לתמוך בסגנון שלהם. לדעתי הם צריכים להתמקד היום יותר בקלאב טראנס".
מאז התקרית ההיא, יצא לך שם של ה"תפסן" התורן.
"ת'שמע זה לא רק בגלל הקטע עם הפלאשים. אני טיפוס מאוד ביקורתי וזה לפעמים קשה לאנשים, וכמובן יש את הקטע שכולם חושבים; 'אה, הוא מצליח בחו"ל אז הוא תופש תחת'".
בין אם חושבים עליו כך או אחרת, ההצלחה ממשיכה לדבר בעד עצמה. בחודש הבא (21.2) החליט DjMag לפתוח בסדרת כתבות על יוצרים אלקטרוניים מרחבי העולם. מושיק נבחר לייצג את ישראל, לערוך את האלבום המצורף לגיליון ולהשיק את הגיליון שיפתח את הסדרה.
מדוע בחרתם לערוך את ההשקה של סדרת הכתבות דווקא אצל שירזי ב-TLV ולא במסגרת ליין חמישי שם קיבלת בעבר רזידנסי חודשי עם זידן?
"זה לא משהו אישי. אני פשוט חושב שהיום הסגנון שלי מתאים יותר למסיבות של שירזי מאשר לערב הדגל בחמישי של ה- TLV. אני מאוד אוהב את ליין חמישי, אבל ההבדל בעיני בין חמישי לשישי לא קשור למועדון ממש. זה יותר קשור לקהל, ובסה"כ אני פה בשביל הקהל. בחמישי אני מרגיש שהקהל בא יותר בשביל המסיבה ופחות כי אכפת לו מהמוסיקה. פעם ה-TLV קיבל על עצמו את תפקיד החינוך, והיום הוא עוסק בו פחות. אולי בגלל המצב הכלכלי, אנשים לא מתעניינים בחינוך, ורוצים להתפרק עם המטעמים הידועים".
לגבי התכניות שצופן העתיד, מספר שלומי על סרט קולנוע בריטי חדש בשם stark raving mad (יש שאומרים ה"טריינספוטינג" הבא), שעומד לצרף אל הפסקול שלו סינגל חדש מבית היוצר שלו, ובהפקתו של דיגוויד. בנוסף, רוי דה סילבה שמתארח השבוע במועדון האולטראסאונד הצפוני יקדיש חלק נבחר מביקורו לעבודת אולפן משותפת, ונדמה ששלומי כבר שוקד על הפרויקט הבא שלו- הפקה מוסיקלית להרכב אלקטרוני-ווקאלי ישראלי חדש בשיתוף ליאון רוזנברג ויסמין בקר שייחשף בקרוב ("זה הולך להיות משהו כמו מאסיב אטק בעברית. אני כבר מחכה לרגע שהאלבום יצא").
מה מאחלים לסיכום, למי שנראה שהשיג את הכל?
"רק דבר אחד. שלום".
___________________
Check My Music
|
Moshic vs Flash
