|
תגובה מרוכזת.
Makotrax - Homeward (Nhato's 2 Moons Remix)
טראק מרשים, מורכב, מתוחכם, כמעט אפילו יותר מדי.
טראק, שללא ספק, עשוי טוב ובעל סיגנון מגוון כמעט מתפזר.
הטראק אומנם "קיצוני" ודרמתי אך הוא בעצם בז'אנר
electro-trance
סיגנון פרי קורסטן המודרני.
הטראק מרומם ועשיר, אך הוא לא מצליח לרגש אותי.
הבניה, המעברים, השילובים, השינויים, הכניסות והיציאות נותנות כל פעם תחושה של סיגנון דאנס אחר.
יש פה איזו הברקה, אני חייב להודות.
זה מסוג הטראקים המרשימים והמעניינים בשמיעתם, אך הם לא בשבילי.
| quote: | Originally posted by Viber
אם היית מתעסק קצת ביצירה היית מבין כמה שזה לא נכון.
זה מטורף כמה סאונדים אפשר להוציא מכל סינט וזה עוד יותר מטורף לחשוב על כמות הסינטים שיש והאפקטים עוד שיכולים לשבת עליהם, זה לא כמו פסנתר רגיל - האפשרויות הן הרבה הרבה יותר גדולות.
|
הלואי ובאמת אפשר לחדש לנו את סיגנון הטראנס. זה יהיה מאוד מעניין לשמוע טראנס מסוג חדש.
| quote: | Originally posted by Viber
אבל הסופר-מסור תפס כצורה היחידה לעשות טראנס ובכלל כל התפיסה היא שסאונדים מקוריים ומלודיה נמצאים במקום האחרון בסדר העדיפויות של היוצר ויותר חשוב לעשות "עבודה" טובה ומושקעת ולא משהו אמיתי וכנה שמבטא משהו ויכול לגעת באנשים.
|
זהו ציטוט שמקבל ממני "ציון לשבח", או במילים אחרות "ציטוט לשבח".
כל ההודעה ההיא מובנת ואני מסכים איתה, מבלי לקחת את זה לרמות פסימיות-ממורמרות-כועסות.
לאורך כל הדיון, רועי ("וייבר") בהחלט מציג את הטענות שאני תומך בהן לרוב.
גם התגובות והנקודות של
Vortex_SA
נכונות. ככל ששומעים יותר מוזיקה ההפתעות וההתרגשויות נוטות לפחות בתדירויותן. לכן אני ממליץ על הפסקות או חשיפה לז'אנרים מוזקלים שונים.
לדוגמא, אני התלהבתי לאחרונה מ"מוזיקת עולם", "ניו אייג" ואינסטרומנטלי.
ואני מסכים גם לגבי אסוט, כתוכנית וכלייבל, שלא מייצג טראנס שכולו איכות.
יש שם הרבה פופ-טראנס ופופ-דאנס כמו שגיל קורא לזה.
Ernesto meets Alex Fisher - The Spring
בשבילי, הוא טראק סביר על גבול רדוד.
אני בטוח שאם הייתי שומע אותו לפני עשור אז הייתי מתרשם יותר.
מה זה משנה? היו אז טראקים ישנים ומעולים הרבה יותר!
ואחרי ששמעתי שוב את
Artento Divini - Biding My Time
Makotrax - Homeward (Nhato's 2 Moons Remix)
שמתי לב שאתה מתמקד ב"אלקטרו-טראנס" עם צלילים מלוכלכים... אני צודק?
הם נחמדים אבל לא הייתי שומע אותם יותר מפעם אחת.
ברור שהם טראקים שונים, אבל מבחינת סיגנון הם דומים מאוד. בחייך!
Ayla - Sunday (Original Mix)
חמוד לאללה. איזה כיף! בא לי טוב אפילו שהוא ישן.
ואם מדברים על
Vincent De Moor - Shamu
אז
Armin Van Buuren Remix
זה טראק אגדה עבורי!
chicane
היה אדיר וגם הקליפים שלו היו יפים.
אבל פעם כל השמות, הסאונדים, ההרמוניות, הבניה, הווקלים הללו היו חדשים, כך שלא פלא שהתרגשנו מהם יותר.
Andy Moor & Ashley Wallbridge feat Meighan Nealon - Faces (Original Mix)
יפה מאוד אבל זהירות, זה "פופ-טראנס".
אילן צודק, זה טראק שרוצה להיות שונה. אבל זה "פופ אלקטרוני" מדי בשבילי.
| quote: | Originally posted by Viber
יש לי הרגשה שארמין כבר לא מתמצת באובייקטיביות את מה שבאמת קורה אלא מקדם את מה שיש לו אינטרס לקדם, ששמעתי את החומר של מלומניה של לפני שנתיים נתקלתי ב-200 טראקים ממש טובים שארמין לא ניגן, זה לא הגיוני לפספס במקרה כזאת כמות של חומר טוב ויצירתי כשכ-ו-ל-ם שולחים לך חומרים. |
זה נכון בודאות מפני שעד לפני שנתיים-שלוש אני הייתי עושה השואות עם תוכניות רבות מ
DI & ETN.
ארמין עושה סלקציה מוזרה שלפעמים ממש מתעלמת מכמויות של חומרים מעולים ולייבלים מעולים, לטובת מסחריות.
היו גם זמנים שארמין היה מנגן בתוכניתו את הלהיטים ש"אבוב אנד ביונד" נגנו בתוכניתם שבועיים לפני. כאילו הם שלחו לו הכל.
ושיהיה ברור, התוכנית של ארמין נחשבת חביבה!
Last edited by uzi on Jan-19-2010 at 23:17
|
