|
| quote: | Originally posted by Viber
כשאתה ציני תנסה להיות לפחות קצת מדוייק בהשוואות שלך.
אתה במועדון מסויים עם תאורה מצויינת,אנשים אחלה וערב אחלה...
עכשיו, מה זה משנה לך אם אתה שומע את אותו הטראק בדיוק,עם אותם מעברים ואפקטים בדיוק?? (אלא אם כן הםהתחילו לתקלט כמו ג"ימס זאביליה ולא ידעתי)
מה זה משנה מי עומד שם 4 מטר מעליך ומנופף בידיו בעלטה??
והעניין עם דפש מוד שונה לגמרי, שהרי הם חלק מתרבות הפופ - שבה כידוע דמות האמן והוידאו שלו יותר חשובה מהמוזיקה שלו.
להזכירך - מוזיקה אלקטרונית אמורה לבוא כנגד כל הדברים האלה, אנדרגראונד מישהו?
וג'ונו גראנט גם ככה ניראה לי עושה את כל מה שטוב בשלישייה הזאת, איך הוא עשה את
Circuits, Nocturnal Creatures
איך?? |
יש אושר גדול בלראות את האומן, לדבר איתו ולתת לו חיבוק.
לעומת זאת, להנות מערב במועדון צפוף ומחניק עם ווליום נוראי, זה כבר קשה!
היו לי חוויות אדירות עם אומנים מחו"ל שבאו לארץ.
המועדונים בארץ יחסית "קטנים" אז יש דיי הרבה אינטרקציה עם האומן.
מי שלא היה אף פעם בהופעה של ארמין או פרי חייב ללכת. הם כל כך חביבים 
בנוגע לדפש מוד, הם מנגנים חיי בעוד שתקליטן מנגן מחומר מוקלט ורק עושה מיקס למעבר בין החומרים, בדרך כלל.
דפש מוד גם מביאים לפה הפקה שלמה, בעוד שתקליטן מביא לפה רק את ארגז התקליטים והדיסקים שלו.
יש הבדל עצום! לא פייר להשוות בין ההופעות הללו, התקציבים והעלויות בהפקתם שונות באופן קיצוני.
|
