| DjChook |
השמיים היו כהים,
הירח ממעל זרח,
לבדנו – היא ואני
שערה היה כה רך.
עיניה רכות, משדרות
אלי, בלי לומר, רצונה,
עורה כה חלק למגע,
רגלה חטובה, איתנה.
מה עושים כעת?
בחיי שאיני יודע,
אך אזרתי עוז ושלחתי
ידי ברעד אל דדיה.
אזכור עד היום הייתי נפחד,
בלב הולם הבטתי אליה,
ואז לאיטה היא פישקה,
לפתע פתאום את רגליה.
ואז, בלי בושה וחשש,
התחלתי נלהב ונמרץ,
עד שתוך שנייה או שתיים
הנוזל הלבן פרץ.
הכל הסתיים בכי טוב,
זה ממש לא היה נורא,
כאשר לראשונה בחיי,
למדתי לחלוב פרה... |
|
|
